טיפול ב-Tamoxifen (טמוקסיפן) במינון נמוך עשוי לסייע בהפחתת הישנות מקומית והישנות בצד הנגדי של גידולי שד תוך-אפיתליאליים, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי ומבוקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת Journal of Clinical Oncology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלה לא-חודרנית אחראית ל-30% מממאירויות השד שזוהו בבדיקות סקר ממוגרפיה. ממצאי המחקר החדש עשויים להביא לשינוי גישת הטיפול במקרים אלו, כאשר בנשים עם מחלה לא-חודרנית ניתן להתחיל בטמוקסיפן במינון נמוך.
במסגרת המחקר חולקו באקראי 500 נשים עד גיל 75, עם אבחנה של סרטן שד לא-חודרני, לטיפול בטמוקסיפן במינון 5 מ”ג או פלסבו. הטיפול ניתן למשך שלוש שנים לאחר הניתוח. במהלך חציון מעקב של 5.1 שנים תועדו 14.1 גידולים בקבוצת הטיפול בטמוקסיפן, בהשוואה ל-28 גידולים בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 0.48, P=0.02). החוקרים מציינים כי עם טמוקסיפן תועדו שלושה גידולים בשד הנגדי, בהשוואה ל-12 מקרים בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 0.25, p=0.02).
בקרב נשים שטופלו בטמוקסיפן דווח על עליה קטנה בגלי חום, אך תוצאים אחרים היו דומים בשתי הקבוצות.
הטיפול בטמוקסיפן לווה ב-12 אירועים חריגים חמורים, ורידים עמוקים וסרטן רירית הרחם בשלב 1 . מנגד, הטיפול בפלסבו לווה ב-16 אירועים חריגים חמורים, כולל תסחיף ריאתי.
בשלב הבא קוראים החוקרים להשלים מחקר קליני להערכת טיפול בטמוקסיפן במינון נמוך בנשים בסיכון גבוה מאוד לסרטן שד, בהן טיפול זה עשוי לסייע במניעת הממאירות.
J Clin Oncol 2019
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!