באדיבות אייקון תקשורת

מחקר מקיף שהתפרסם בכתב העת המדעי של האיגוד האמריקאי לאונקולוגיה Journal of Clinical Oncology,  מגלה כי הבדיקה הגנטית פרוסיגנה הצליחה לראשונה באוכלוסייה כלל ארצית, לספק מידע בעל ערך רב מעבר לנתונים הקליניים והפתולוגיים של חולות סרטן שד בשלב מוקדם עם בלוטות לימפה נגועות, ולהעריך את סיכונם לחזרת המחלה בהתאם לרמת מעורבות הבלוטות.

“מטופלות עם סרטן השד בשלב מוקדם שבלוטות הלימפה שלהן היו מעורבות, באופן ‘מסורתי’ נחשבו כמטופלות בסיכון גבוה לחזרת המחלה – עם זאת אנחנו כבר שנים יודעות שההכללה הזאת אינה מדויקת, ויתר לכך, בקרב נשים עם גידולים עם ביטוי של קולטנים להורמונים, לעיתים הרווח מכימותרפיה קטן ואפילו אפסי גם אצל נשים עם מעורבות (מוגבלת) של בלוטות”, מסבירה ד”ר שני פאלוך-שמעון, מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד במרכז הרפואי שערי צדק. “הבדיקה תסייע לנו להחליט מתי ניתן לוותר על טיפול כימותרפי באחוז ניכר של המטופלות עם גידולים שרגישים להורמונים – וזאת בשורה מצוינת עבור המטופלות שלנו”. ד”ר פאלוך-שמעון הציגה את המחקר בכנס האירופאי לסרטן שד מוקדם (EBCC) בברצלונה

מדובר במחקר מקיף ורחב שהתפרסם   בכתב העת המדעי Journal of Clinical Oncology ותוצאותיו יסייעו לרופאים האונקולוגיים להתאים לראשונה עם הפרוסיגנה בטווח של 10 שנים, טיפול מותאם אישית למטופלות סרטן שד הורמונאלי מוקדם בהתאם לרמת מעורבות בלוטות הלימפה: ללא בלוטות נגועות כלל ,בלוטה נגועה אחת, שתי בלוטות או שלוש בלוטות נגועות. המחקר כלל 2,558חולות פוסטמנאפוזליות בסרטן שד הורמונאלי מוקדם. למעלה ממחצית מהנשים, 1,395 חולות היו עם 1-3 בלוטות לימפה נגועות. יתר 1,163 המטופלות היו עם בלוטות לא נגועות. מטופלות קיבלו 5 שנים של טיפול הורמונלי בלבד וזמן המעקב החציוני עמד על 9.2 שנים. מהמחקר עולה, כי התאמת הסיכון להישנות המחלה על פי רמת מעורבות הבלוטות עם בדיקת פרוסיגנה  (PROSIGNA) זיהתה כי 37% מהמטופלות עם מעורבות של בלוטה אחת וכ- 15% מהמטופלות עם מעורבות של שתי בלוטות נמצאו ברמת סיכון נמוכה להישנות גרורתית של המחלה, עם תוצאות טובות מאוד תחת טיפול הורמונלי משלים בלבד.

כשהחוקרים בחנו את השיעור הכולל של החולות עם בלוטות נגועות עם בדיקת הפרוסיגנה נמצא כי 26%  מכלל החולות עם בלוטות לימפה נגועות הוגדרו כבעלות סיכון נמוך, והסיכון להישנות גרורתית לחולות אלו עמד על 3.5% למשך 10 שנים בהשוואה לסיכון 11.5% בקטגורית הסיכון הבינוני ו-22.1% בקטגוריית הסיכון הגבוה.

יתרה מזו, חולות שהוגדרו בסיכון הנמוך על ידי בדיקת הפרוסיגנה מכלל האוכלוסיה הנחקרת היו עם סיכון של פחות או שווה ל 5 אחוזים להישנות גרורתית, בין אם היו עם בלוטות חיוביות או שליליות. חולות אלו קיבלו כאמור, טיפול הורמונלי משלים בלבד ללא טיפול כימותרפי משלים. מנגד, הבדיקה העריכה בצורה מדויקת ביותר גם את החולות בסיכון הגבוה לחזרת המחלה עם מעורבות בלוטות או ללא מעורבות בלוטות.

מסקנות החוקרים היו חד משמעיות וקבעו כי ביצוע הבדיקה הגנטית פרוסיגנה, מספקת מידע בעל ערך רב מעבר לנתונים הקליניים והפתולוגיים של המטופלות באשר לשימוש בכימותרפיה כטיפול משלים נוסף למטופלות המאובחנות עם סרטן שד בשלב מוקדם עם רצפטורים הורמונליים חיוביים, עם בלוטות חיוביות או שליליות כאחד.

בשל חשיבות הממצאים פרסם כתב העת המדעי Journal of Clinical Oncology מאמר מערכת מיוחד בו מדגישים את הדיוק של הטכנולוגיה הייחודית של בדיקת הפרוסיגנה ובעיקר את היכולת להגדיר רמת סיכון נמוכה יותר לחזרת המחלה בטווח הארוך של 10 שנים.

J Clin Oncol.2018 Mar 10;36(8):735-740

פרוסיגנה היא בדיקת ביטוי גנטי מאושרתFDA,CEומשרד הבריאות הישראלי, המיועדת להערכת הסיכון להישנות המחלה בטווח הארוך של 10 שנים עבור מטופלות  סרטן שד מוקדם פוסטמנאפוזליות עם רצפטורים הורמונליים חיוביים. הבדיקה מסייעת לרופאים להתאים את הטיפול היעיל ביותר  לכל חולה באופן אישי  על פי רמת הסיכון שלה : נמוכה, בנונית או גבוהה על מנת למנוע את הישנות המחלה . הטכנולוגיה הייחודית של בדיקת הפרוסיגנה  בודקת את הערכת הסיכון בהתבסס על הביטויים הגנטיים הייחודיים של כל גידול (PAM50) המשוקללים יחד עם הנתונים הקליניים של כל מטופלת . תוצאות הבדיקה  ניתנות לרופא המטפל באמצעות ציון מספרי מ- 0-100 שעל פיו מתקבלת ההערכה הסיכון לטווח הארוך של כל חולה . הבדיקה נמצאת בסל של כלל קופות החולים בישראל.