Bipolar Disorder

מחשבון חדש מסייע בניבוי הפרעות מהספקטרום הדו-קוטבי בצעירים בסיכון משפחתי (JAMA Psychiatry)

מחשבון סיכון חדש מסייע בזיהוי צעירים בסיכון משפחתי, הצפויים לפתח הפרעות מהספקטרום הדו-קוטבי בתוך חמש שנים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת JAMA Psychiatry. לדברי החוקרים, למרות שילדים אלו בסיכון מוגבר להפרעות אלו, רק מיעוט מהם יפתח הפרעות אלו.

ליצירת המחשבון החוקרקים ניתחו את הנתונים ממחקר Pittsburgh Bipolar Offspring Study, מחקר הכולל ילדים בגילאי 6-17 שנים להורים עם הפרעה דו-קוטבית מסוג I או II וביקורות מהקהילה שגויסו בין 2001-2007, עם חציון משך מעקב של למעלה מתשע שנים.

החוקרים בחנו את אפשרות ניבוי הופעה חדשה של הפרעה דו-קוטבית על-בסיס מדדים דוגמת מצב רוח וחרדה, תפקוד פסיכו-סוציאלי כולל, גיל בעת אבחנה ראשונה של הפרעת מצב רוח אצל ההורה וגיל בכל ביקור במרפאה.

החוקרים זיהו 412 ילדים בסיכון,  בגיל ממוצע של 12 שנים בעת הביקור הראשון, מחציתן בנות.

44 צעירים (13%) פיתחו הפרעות מהספקטרום של הפרעה דו-קוטבית במהלך המעקב בגיל ממוצע של 14 שנים, כולל 18 חולים עם הפרעה דו-קוטבית מסוג I או II. המשתתפים השלימו בסך הכול 1,058 ביקורים, מהם 104 (כ-10%) קדמו להופעת ההפרעה הפסיכיאטרית שתועדה במהלך המעקב.

המודל סיפק יכולת הבחנה טובה בין ביקורים בעקבותיהם נקבעה אבחנה של הפרעה מהספקטרום הדו-קוטבי וביקורים בהם לא נקבעה אבחנה זו, עם שטח מתחת לעקומה של 0.76, בדומה למחשבונים המשמשים קלינית למצבים אחרים. במרבית המטופלים שלא אובחנו עם הפרעה דו-קוטבית תועדו מדדי סיכון של 0.08 ומטה, בעוד שביתר תועדו מדדי סיכון של מעל סף זה.

גורמים מנבאים חשובים של התוצאים כללו מדדי מאניה, דיכאון, חרדה ואי-יציבות רגשית; תפקוד פסיכוסוציאלי; וגיל ההורים בעת אבחנת הפרעת מצב רוח.

בעתיד החוקרים מתכננים לבחון אם תוספת גורמים אחרים עשויה לסייע בניבוי, דוגמאת מוצא אתני. בשלב זה הם פיתחו ספים לזיהוי ילדים או מתבגרים שיפתחו או לא יפתחו הפרעה דו-קוטבית. המחשבון מספק הערכת סיכון (בין 0-100%) להתפתחות ההפרעה. הרופא עשוי לבחור לעקוב אחר מטופל בסיכון של 60% להתפתחות ההפרעה לעיתים קרובות יותר, מאשר מטופל בסיכון של 5% להפרעה זו וייתכן כי יבחר בהמלצות טיפול שונות בהתאם לדרגת הסיכון.

מחשבון הסיכון עשוי לסייע גם בהערכת ההשפעה של תרופות שונות על צעירים אלו בסיכון ולסייע להבין טוב יותר כיצד נוגדי-דיכאון לעומת מייצבי מצב רוח משפיעים על הסיכון להתפתחות הפרעה דו-קוטבית.

JAMA Psychiatry 2017

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה