נתונים מחקריים שונים מצביעים על כך ששיעור גבוה יחסית של מטופלים הסובלים מדיכאון עושים שימוש בטיפולים לא תרופתיים. כך למשל מחקר זה , מארה”ב, מראה כי 34% מבין החולים משתמשים בלפחות טיפול אלטרנטיבי אחד במהלך המחלה1. גם מצד הצוות הרפואי נמצא ששיעור גבוה ממליצים שימוש בטיפולים אלטרנטיביים, כפי שעולה מסקר בקרב רופאים בארה”ב (וושינגטון, ניו מקסיקו) וישראל שמצא כי 60% מהרופאים המליצו לחולים על לפחות טיפול אלטרנטיבי אחד במהלך השנה2.

בטיפול בחולי Major Depression Disorders (MDD), יש חשיבות רבה להיענות גבוהה ככל האפשר של המטופל, ולכן התאמת טיפול ע”פ העדפותיו עשויה להגביר את ההיענות וההתמדה לטיפול3 וע”י כך לשפר את הסיכוי להצלחת הטיפול.

אחד מתוספי התזונה שלו בסיס מחקרי נרחב, בהקשר של הטיפול בדיכאון הוא הזעפרן.  בסקירה זו , לאור העובדה שלאחרונה הושק בארץ התכשיר (רשום כתוסף תזונה) Saffrox נציג הממצאים המרכזיים הרלבנטיים באשר ליעילות ולבטיחות הטיפול באמצעות זעפרן המגובה במגנזיום פטנטי ובפולאט מחוזר (ל-מתיל פולאט).

מרכיבי התכשיר החדש, Saffrox , כוללים את החומרים הפעילים העקריים הבאים:

·         Affron®-מיצוי פטנטי של זעפרן שמבטיח בכל אצווה מצאי של לפחות 2% Crocin                 ולפחות 0.3%  Safranal (בדיקת כל אצווה בעזרת HPLC).

·         L-Methyl-Folate– הצורה המחוזרת של החומצה הפולית שמסוגלת לחדור ישירות למעגל הייצור של האמינים הביוגניים (סרוטונין, נוראדרנאלין ודופאמין) ולהשפיע על ייצורם.

·         מגנזיום פטנטי Magnox® שמבטיח חדירה לתאים.

באשר לפעילות הפרמקולוגית של מיצוי הזעפרן בטיפול בדיכאון מג’ורי (MDD) קל עד בינוני בוצעו מס’ מחקרים שבחנו את מנגנון הפעולה ומצאו כי :

·         המרכיב הפעיל –Safranal פועל כמעכב הפיך של Serotonin Reuptake (בדומה ל-SSRIs אך כניראה באפיניות נמוכה יותר)4,5.

·         המרכיב הפעיל Crocin פועל כ:

o        מעכב הפיך של Reuptakeשל דופמין ונוראדרנאלין3,5

o        גורם לשפעול Brain Driven Neurotrophic Factor (BDNF)6.

להלן סקירת מחקרים קליניים מרכזיים שבחנו את היעילות והבטיחות של החומרים הפעילים:

·         זעפרן במחקרים מבוקרי פלסבו, RCT , לטפול בחולים בדיכאון מאג’ורי (MDD) קל עד בינוני בחומרתו:

o        מחקר ( (S. AKHONDZADEH,2005 RCT כפול סמיות מבוקר פלסבו ב-40 חולי דיכאון (HDRS 23 Average) דיווח על שיפור מובהק סטטיסטי בקבוצת המחקר יחסית לקבוצת הביקורת לאחר 6 שבועות טיפול (P<0.001)7.

o        מחקר (2016 , (Mazidi RCT כפול סמיות מבוקר פלסבו ב-60 חולי דיכאון (MDD) מעורב בחרדה בו קיבלו המשתתפים 50 מ”ג כדורי זעפרן או פלסבו למשך 22 שבועות. תוצאות המחקר הראו שהזעפרן היה יעיל באופן מובהק סטטיסטי בהשוואה (P<0.001) לפלסבו גם בשיפורי מדדי החרדה (BAI) וגם בשיפור מדדי הדכאון (BDI) לאחר 12 שבועות טיפול8.

o        מחקר (2006 (E. Moshiri RCT כפול סמיות מבוקר פלסבו ב-40 חולי דיכאון, הדגים שיפור מובהק סטטיסטי בקבוצת המחקר יחסית לקבוצת הביקורת לאחר 6 שבועות טיפול ((P<0.0019.

·         זעפרן במחקרים מבוקרי  נוגדי דכאון (Imipramine, Fluoxetine) , RCT , לטפול בחולים בדיכאון מאג’ורי (MDD) קל עד בינוני בחומרתו:

o        מחקר (Akhondzadeh 2004), RCT כפול סמיות מבוקר כנגד                          100mg/day    Imipramine ב-30 חולי דיכאון (HDRS 20 Average), הראה שלא היה הבדל מובהק סטטיסטי, בין זעפרן לאימיפרמין בשיפור במדדי הדיכאון ושני הטיפולים היו יעילים סטטיסטית יחסית לרמת הבסיס של הדכאון לאחר 6 שבועות טיפול P<0.001))10.

o        מחקר (Nazila Shahmansouri 2013) , RCT כפול סמיות מבוקר כנגד                          פלואוקסטין 40 מ”ג/יום ב-44 חולי דיכאון ( HDRS 17 Average), הראה שלא היה הבדל מובהק סטטיסטי, בין זעפרן לפלואוקסטין בשיפור במדדי הדיכאון לאחר 6 שבועות טיפול11.

o        מחקר ( 2005 A.A. Noorbala) כפול סמיות מבוקר כנגד                          פלואוקסטין 20 מ”ג/יום ב-44 חולי דיכאון ( HDRS 23   Average), הראה שלא היה הבדל משמעותי סטטיסטי, בין זעפרן לפלואוקסטין בשיפור במדדי הדיכאון לאחר 6 שבועות טיפול, ושני הטיפולים היו יעילים באופן מובהק סטטיסטי בהשוואה לרמת הבסיס של הדכאון לאחר 6 שבועות טיפול P<0.001))12.

o        מחקר (2007 Afshin Akhondzadeh Basti) כפול סמיות מבוקר כנגד                          פלואוקסטין 20 מ”ג/יום ב-44 חולי דיכאון (  HDRS 22   Average), הראה שלא היה הבדל מובהק סטטיסטי, בין זעפרן לפלואוקסטין בשיפור במדדי הדיכאון לאחר 6 שבועות טיפול ושני הטיפולים היו יעילים באופן מובהק סטטיסטי יחסית לרמת הבסיס של הדכאון לאחר 6 שבועות טיפול P<0.001))13.

·         זעפרן בסובלים ממצב רוח ירוד שלא מגיעים לסף ההגדרה כחולי MDD.

o        מחקר (2017 Graham Kell) כפול סמיות מבוקר פלסבו, עם השוואה של 3 זרועות בין זעפרן (אפרון) 22 מ”ג, 28 מ”ג ופלסבו ב- 128 מטופלים במצב רוח ירוד שלא הגיעו לסף האבחון כ-MDD. התוצאות הראו ירידה מובהקת סטטיסטית בתסמינים השליליים של מצב רוח ירוד שקשור שחרדה ועקה של 28 מ”ג זעפרן לפלסבו (P<0.001).

·         זעפרן בטיפול בחוסר תפקוד מיני שנובע מטיפול בנוגדי דיכאון.

o        מחקר (Amirhossein Modabbernia 2012) היה מבוקר כפול סמיות ופלסבו, בו נכללו 40 גברים שסבלו מהפרעות בתפקוד מיני בעקבות שימוש של 4 שבועות בפלואוקסטין, שקיבלו פלסבו או זעפרן. התוצאות הראו שיפור מובהק סטטיסטי בזיקפה ובשביעות הרצון מהיחסים המיניים (P<0.001)14.

o        מחקר (Kashani L 2013),מבוקר כפול סמיות מבוקר פלסבו כלל 38 נשים שיוצבו כל ידי טיפול של 6 שבועות עם פלואוקסטין וסבלו מחוסר תפקוד מיני, קיבלו או פלסבו או זעפרן. התוצאות הראו שיפור מובהק סטטיסטי של מדד התפקוד המיני בנשים ע”פ מדד FSHI בקבוצת הזעפרן יחסית לפלסבו15.

·         הפעילות הביולוגית והקלינית של L-Methyl-Folate  שהיא הצורה המחוזרת של החומצה הפולית שמסוגלת לחדור ישירות למעגל הייצור של האמינים הביוגניים (סרוטונין, נוראדרנאלין ודופאמין). ( יש לציין שהספרוקס הוא התכשיר נוגד הדכאון היחיד בארץ המכיל L-Methyl-Folate   )

o        C677T polymorphism– 60% מאוכלוסיית ארה”ב עלולה להיות בסכון גבוה לדכאון   MDD עקב פעילות מופחתת של האנזים 5MTHF-R שמחזר אחרי הפולאט כדי לאפשר לו להיכנס למעגל הביוכימי ולהניע ייצור של האמינים הביוגנים (סרוטונין, נוראדרנאלין ודופאמין)16.

o        תוספת של L-Methyl-Folate שהוא צורה מחוזרת של הפולאט, מאפשרת את כניסתו למעגל ייצור האמינים הביוגנים ללא תלות באנזים 5MTHF-R.

o        מחקרים מראים כי תוספת של L-Methyl-Folate עשויה לשפר את הדכאון בחולים עמידים כתוספת לתרופות נוגדות הדכאון16,17,18.

·         משמעות ביולוגית וקלינית של מגנזיום כמרכיב בטיפול נוגד הדיכאון (יצויין שהמגנזיום הפטנטי Magnox® משולב בתכשיר ספרוקס)  .

o        נוכחות מגנזיום פטנטי מבטיחה את החדירה לתאים של המגנזיום.

o        במחקר בקרב ישראלים צעירים עולה כי 60%  מהישראלים סובלים מהיפומגנזמיה 19 .

o        מחקרים מראים קשר ישיר בין היפומגנזמיה לסיכון לדכאון20.

o        במחקר אקראי מבוקר פלסבו, כפול סמיות על 60 חולי דכאון שסבלו מהיפומגנזמיה ניתנו מגנזיום אוקסיד 500 מ”ג או פלסבו. תוספת המגנזיום שיפרה את הדכאון הצורה טובה יותר עם מובהקות סטטיסטית יחסית לקבוצת הביקורת21.

לסיכום, מהסקירה עולה שטיפול בדיכאון באמצעות תכשיר המכיל את הרכיבים – מיצוי זעפרן, L-Methyl-Folate ומגנזיום עשויים לסייע בטיפול:

·         בדיכאון מג’ורי (קליני) קל עד בינוניעשוי להתאים במיוחד למטופלים שמעדיפים טיפולים שאינם תרופתיים וע”י כך לשפר את ההיענות וההתמדה.

·         בסובלים ממצב רוח ירוד שהוא מתחת לסף הדיכאון.

·         בגברים ונשים עם הפרעות בתפקוד מיני על רקע שימוש בתרופות נוגדות דיכאון. שימוש בספרוקס ביחד עם התרופות נוגדות הדכאון עשוי לשפר את התפקוד המיני, ללא צורך בהחלפת התרופה נוגדת הדכאון.

כפי שניתן לראות בקישור זה מספר מומחים מובילים בפסיכיאטריה (פרופ’ משה קוטלר, ד”ר אילן טל וד”ר יונתן דוידאור) מתייחסים בחיוב באפשרות השימוש בתוספי תזונה בטיפול בסובלים מדיכאון במסגרת ראיונות שהתקיימו עם פרופ’ רפי קרסו.

References:

1.       DM  Eisenberg et al. NEJM 1993; 328: 246-252.

2.       J Borkan et al., J. Fam. Pract. 1994;39: 545-550

3.       Hosseinzadeh H, Karimi G, Niapoor M. Antidepressant effect of Crocus sativus L stigma extracts and their constituents, crocin and safranal, in mice.  ISHS Acta Horticulturae. 2003:435445

4.       Szafrański, T. Herbal remedies in depression—state of the art. Psychiatr. Pol. 2014;48:5973.

5.       Hosseinali Ettehadi et al. , Journal of Behavioral and Brain Science, 2013, 3, 315-319

6.       Vahdati Hassani F, Naseri V, Razavi BM, Mehri S, Abnous K, Hosseinzadeh H. Antidepressant effects of crocin and its effects on transcript and protein levels of CREB, BDNF, and VGF in rat hippocampus. J Pharm Sci. 2014;22:16.

7.       S. AKHONDZADEH ET AL. Phytother. Res. 19, 148151 (2005).

8.       Mazidi et al. J Complement Integr Med 2016; 13(2): 195199.

9.       E. Moshiri et al.  Phytomedicine 13 (2006) 607611.

10.   Shahin Akhondzadeh et al. BMC Complementary and Alternative Medicine 2004, 4:12.

11.   Nazila Shahmansouri et al. , Journal of Affective Disorders, 2013.

12.   A.A. Noorbala et al., Journal of Ethno pharmacology 97 (2005) 281284.

13.   Afshin Akhondzadeh Basti et al., Progress in Neuro-Psychopharmacology & Biological Psychiatry 31 (2007) 439442

14.   Amirhossein Modabbernia et al., Psychopharmacology , 15 April 2012

15.   Kashani L, Raisi F, Saroukhani S. et al., Hum. Psychopharmacology 2013, 28(1), 54-60.

16.   RC Shelton et al. CNS Spctr. 2009; 14 (Suppl 2):2.

17.   M FAVA et al. J. Clin. Psychiatry. 2009;70 (Suppl. 5):12-17.

18.   M Fava et al. J. Clin. Psychiatry. 2010; 71: e31.

19.   מרכז מיידע ןמחקר של הכנסת 2004.

20.   Y. Gu et al. , Aging and Disease Volume 7, Number 6 : 687-690.

21.   Rajizadeh A et al., Nutrition, March 2017 Volume 35, Pages 5660.