Angina pectoris/MI

תובנות חדשות על טיפול אנטי תרומבוטי במטופלים לאחר PCI עם פרפור פרוזדורים/מאת ד”ר יעקב גולדשטיין, האיגוד הקרדיולוגי

תובנות חדשות מאוגוסטוס. האם יתכנו הבדלים במערך הטיפול האנטי טרומבותי המשולב במטופלי פרפור פרוזדורים לאחר אירוע כלילי חד בטיפול תרופתי או עם התערבות מלעורית או עם התערבות מלעורית בתעוקה יציבה ? 

כאחד מתוך 5 מטופלים עם בפרפוררפרוף פרוזדורים (ר”ת   (AFFL) יאלצו לעבר התערבות כלילית מלעורית ר”ת PCI , עם או ללא אירוע כלילי חד ACS , בהם הטיפול האנטי טרומבותי   אכן מאתגר.

טיפול אנטי טרומבותי משולש, המשלב נוגד קרישה ר”ת  OAC) ) בהתאם לגורמי הסיכון לפי סולם   CHA2DS2 -VASC ב AF/FL ) פלוס DAPT  כמקובל לאחר  PCI  (ר” ת DAPT  dual antiplatelet therapy  ) עם אספירין ASA יחד עם מעכבי קולטן P2 Y12, היה מקובל לתקופה מסוימת לאחר ACSאו PCI , כמניעה נגד פקקת תומכן, או  אירועים קרדיו וסקולריים חמורים אחרים ר”ת MACE.

כיום, בעידן התומכנים משחררי תרופה מדור חדש ( ר”ת DES), השיפור בטיפול המניעתי, בטכניקות ,PCI והכניסה של נוגדי הקרישה הישירים (ר”ת DOAC), בד בבד עם סיכון היתר בטיפול המשולש לדמם מז’ורי, והתוצאות השליליות העלולות לנבוע מכך, יתכן וניתן לדלג על ASA במשוואה, כפי שנרמז ב 2 מחקרים בעבר (מחקר RE DUAL PCI ומחקר PIONEER AF- PCI).

מחקרAUGUSTUS  מחקר קליני אקראי מבוקר רב מרכזי 2:2 שהוצג בכנס ACC במרץ השנה ופורסם סימולטני ב NEJM נועד לקבע


  • את הבטיחות והיעילות של המינון הסטנדרטי של Apixaban בהשוואה ל VKA, (ר”ת של vitamin K antagonist )

  • ושל ASA בהשוואה ל פלסבו, מותאם (זרועות רנדומיזציה כפולות סמיות),

במטופלי AF למשך 6 חודשים לאחר  ACSאו PCI, הנוטלים טיפול רגיל של מעכב קולטן טסיות P2 Y12 (במחקר 92.6% היה clopidogrel כמקובל).

המחקר המקורי הקצה 4614 מטופלים ב 492 מרכזים הפזורים ב 33 מדינות (כולל אותנו א”י עם גיוס 104 מטופלים), וכלל 3 תת קבוצות קליניות:

  • מטופלים עם ACSהמטופלים תרופתית בלבד (קבוצת  ACS-MEDICALמחקר ראשון הכולל ייצוג בהיקף רחב של קבוצה זאת)

  • מטופלים עם ACSהעוברים PCI (קבוצת ACS-PCI)

  • מטופלים עם מחלה כלילית יציבה העוברים ELECTIVE-PCI.


    • תוצא עיקרי היה דימום מז’ורי (לפי הגדרת ISTH) או לא מז’ורי אך רלוונטי קלינית (ר”ת CRNM),

    • תוצאי משנה כללו תמותה או אשפוזומשלב תוצא של תמותה ואירועים איסכמיים(שבץ, MI, ST definite or probable, או רה וסקולריזציה דחופה).

    כזכור המחקר המקורי הדגים יתרון טיפול אנטי תרומבוטי של Apixaban במינונים המומלצים למניעת שבץתסחיף סיסטמי ב AF, (יחד עם מעכבי קולטן 12Y 2Pבכל קבוצות הטיפול כמובן) אך ללא ASA , טיפול שהוביל להפחתת אירועי דמם, ופחות אשפוזים, ללא הבדל מובהק באירועים איסכמיים לעומת טיפול הכולל VKA , אספירין או שניהם יחדיו.

    חשוב לציין שבמחקר המקורי תוצאים אלה הוערכו בכל אוכלוסיית המחקר יחדללא ריבוד בהתאם ל 3 תת קבוצות הקליניות, ביניהם יתכן וגישות הטיפול עלולות להציג תוצאות שונות.

    מטרת מחקר נוכחי:

    להעריך מתוך מחקר AUGUSTUSאם אכן התוצאים בכלל אוכלוסיית המחקר אשר הוגדרו מראש בו, אכן תקפים ב 3 תת הקבוצות הקליניות אשר גם הוגדרו מראש:

  • ה ACS-MEDICALשכללה 1097 מטופלים (המהווים 23.9% מכלל אוכלוסיית המחקר )

  • ה ACS-PCIשכללה 1714 מטופלים (המהווים 37.3%)

  • ו ה ELECTIVE-PCIשכללה 1784 מטופלים (המהווים 38.8%)
  • שיטות:

    בדומה למחקר המקורי הוערכו:


    • הבטיחות(דימום לפי הגדרות ISTH כמז’ורי או ודימום הדורש התייחסות לא מז’ורי CRNM),

    • והיעילות (היארעות מוות ואירועים איסכמיים לאורך המחקר, כפי שהוגדרו לעיל), אך הפעם בריבוד 3 תת הקבוצות הקליניות שהוגדרו.

    לתוצאות ולמסקנות באתר האיגוד הקרדיולוגי

    0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    • אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

      אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

      במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על נתונים חדשים ממחקר POST-PCI מהם עולה כי אין תועלת קלינית להשלמה גורפת של מבחן מאמץ בחולים בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית, בהשוואה למעקב קליני בלבד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גישת המעקב האופטימאלית לאחר התערבות כלילית מילעורית בחולים בסיכון גבוה […]

    • דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי (Neurology)

      דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי (Neurology)

      מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון גבוה יותר משמעותית לאירוע מוחי, ללא תלות בשימוש במכשיר CPAP, אך זאת רק בקרב לבנים. מהממצאים עולה עוד כי הסיכון לאירוע מוחי בקרב שחורים עם דום נשימה חסימתי בשינה היה נמוך יותר באלו שטופלו ב-CPAP, בהשוואה לאלו ללא טיפול במכשיר זה. […]

    • tenecteplase יעיל לשבץ בחלון זמן מאוחר (ISC)

      tenecteplase יעיל לשבץ בחלון זמן מאוחר (ISC)

      מחקר חדש שהוצג בוועידת השבץ הבינלאומית (ISC) הראה כי פי שלושה יותר חולים שטופלו ב-tenecteplase תוך ורידי (TNK) שניתן 4.5 עד 24 שעות לאחר הופעת הסימפטומים הדגימו רפרפוזיה משמעותית ללא דימום תוך גולגולתי סימפטומטי (sICH)

    • השימוש בשאלונים למטופלים עשוי לשפר את הטיפול בפרפור פרוזדורים (JAMA Netw Open)

      השימוש בשאלונים למטופלים עשוי לשפר את הטיפול בפרפור פרוזדורים (JAMA Netw Open)

      מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי בקרב רופאים ישנה תת-הערכה רבה של נטל התסמינים בחולים עם פרפור פרוזדורים, המלווה בשיעורים נמוכים יותר של הגברת הטיפול ושיפור קטן יותר במצב הבריאותי לאורך שנה אחת. החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בשתי מרפאות חוץ בטוקיו, יפן. מדגם המחקר כלל 330 חולים עם אבחנה […]

    • בדיקת Copeptin עשויה לסייע בקביעת סוג אוטם לבבי או נזק לשריר הלב (Int J Cardiol)

      בדיקת Copeptin עשויה לסייע בקביעת סוג אוטם לבבי או נזק לשריר הלב (Int J Cardiol)

      מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הערכת רמות Copeptin בדם עשויה לסייע בהבחנה בין אוטם לבבי מסוג 1 לעומת נזק לשריר הלב או אוטם לבבי מסוג 2. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנה חשיבות רבה להבחנה מהימנה ומהירה בין סוגי אוטם לבבי עקב קריש דם (אוטם לבבי מסוג 1) […]

    • היסטוריה של אירוע מוחי מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (Eur J Prev Cardiol)

      היסטוריה של אירוע מוחי מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (Eur J Prev Cardiol)

      מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology עולה קשר סיבתי בין אירוע מוחי איסכמי ובין סיכון מוגבר לדלקת ריאות, אך אין הוכחה לקשר סיבתי בין דלקת ריאות ועליה בסיכון למחלות לב וכלי דם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים תצפיתיים הציעו קשר דו-כיווני בין מחלות לב וכלי דם ובין דלקת ריאות. עם […]

    • האם טיפולי פוריות מעלים את הסיכון לאירוע מוחי במהלך לידה? (Stroke)

      האם טיפולי פוריות מעלים את הסיכון לאירוע מוחי במהלך לידה? (Stroke)

      במאמר שפורסם בכתב העת Stroke מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי היסטוריה של טיפולי פוריות מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי במהלך אשפוז לצורך ללידה, קשר אשר נותר על כנו ללא תלות בגיל האם. טיפול בהפרעות פוריות נקשר במחקרים קודמים עם סיכון מוגבר למחלות כלי דם, אך התוצאות אינן עקביות. נזק לאנדותל, שחרור […]

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה