Angina pectoris/MI

ע”פ סקר ACSIS 2018 שיעור של 81% מהמטופלים בישראל עוברים צינתור ב-12 השעות הראשונות לאחר התקף לב לעומת אחוז עולמי של כ-65% בלבד (הודעת האיגוד הקרדיולוגי)

הודעת האיגוד הקרדיולוגי

81% מהמטופלים בישראל עוברים צינתור מציל חיים ב-12 השעות הראשונות לאחר התקף לב לעומת אחוז עולמי של כ-65%

סקר ה-ACSIS שממצאיו יוצגו בכנס השנתי של “האיגוד הקרדיולוגי בישראל” שייפתח ביום שלישי ה-30/4 , מלמד על שיפור משמעותי במהירות וביעילות הטיפול: הזמן הממוצע לטיפול בהתקף לב עוצמתי התקצר ב-20 דקות בעשור האחרון ועומד היום על 85 דקות לעומת 106 דקות ב-2010

הסקר החדש מביא עמו בשורה מעודדת לנשים ביחס לנתוני העבר: על פי סקר 2018 אין הבדל בתמותה בין נשים לגברים

לראשונה ב- ACSIS, אחיות טיפול נמרץ לב אספו נתונים לגבי מטופלים אשר עברו התקף לב ומצאו: 53% מהמטופלים חוו קשיים נפשיים לפני התקף הלב

81% מהמטופלים בישראל עוברים צינתור מציל חיים ב-12 השעות הראשונות מרגע תחילת התסמינים. זהו מספר חסר תקדים בהשוואה לעולם בו אחוז הצינתורים מצילי החיים עומד על כ-65%, בארה”ב עומד על כ-70% ובאנגליה עומד על כ-66%. אחוז זה נמצא במגמת עלייה מתמדת בעשור האחרון ומהווה תעודת כבוד ומדד לאיכות הקרדיולוגיה הישראלית. אותם 19% שאינם עוברים צינתור מיידי, מורכבים בעיקר ממקרים בהם חלף זמן רב מדי מרגע תחילת התסמינים ועד להגעה לבית החולים, דבר המפחית משמעותית מיעילות הטיפול ומוביל לעיתים למצב בו פתיחת העורק אף עלולה להזיק. כך עולה מסקר ACSIS  , (ר”ת של (  Acute coronary syndrome Israreli Survey) שכלל קרוב ל-1,800 מטופלים, ושממצאיו יוצגו בכנס האיגוד הקרדיולוגי בישראל שיפתח בשלישי הקרוב בתל אביב בהשתתפות כ-1,500 קרדיולוגים ואנשי צוות רפואי בכירים מהארץ ומהעולם.

דוגמא מצוינת לשיפור בזמן המענה הרפואי, רואים בפרק הזמן הממוצע בו מטופל עם התקף לב מסוכן (אוטם שריר הלב, עם הרמות מקטע ST באק?ג) מגיע לטיפול רפואי ועד לפתיחת העורק וחידוש זרימת הדם לאזור הבעייתי בלב. אם בשנת 2010 פרק הזמן לטיפול זה עמד על 106 דקות ב-2018 התקצר פרק הזמן ל-85 דקות. בפחות מעשר שנים התקצר זמן התגובה ב-20 דקות משמעותיות מאוד.

הסקר החדש מביא עמו בשורה מעודדת לנשים ביחס לנתוני העבר. בשנים האחרונות נטען, שנשים מתות יותר כתוצאה מאוטם שריר הלב ויש צורך לשפר את הטיפול בנשים אלו. סקר 2018 קבע כי : אין הבדל משמעותי בתמותה בין נשים לגברים.

נתון נוסף שמעיד על כוחה של הקרדיולוגיה הישראלית, רואים בעובדה כי רק 1 מכל 5 מקרים של אוטם בשריר הלב (התקף לב) בישראל גורם לנזק משמעותי לשריר הלב.

לצד כל אלה, בסקר 2018 ישנם גם נתונים מדאיגים. לצד העלייה ביעילות הטיפול והשיפור המתמיד במהירות המענה הרפואי, עדיין אין שיפור בזמן התגובה של המטופל. על פי הסקר, זמן התגובה של המטופל מרגע בו הוא חש בהופעת התסמינים הראשונים ועד שהוא מחליט לפנות לעזרה (?איחור המטופל? patient delay) עומד על 125 דקות, בדיוק אותו פרק זמן בו לקח למטופלים לפנות לעזרה בשנת 2000. מיותר לציין, כי קיצור זמן התגובה מסייע בהצלת חיים ובהפחתת הנזקים בעקבות אירוע הלב.

 נתון מדאיג נוסף שעולה מן הסקר, זו העובדה כי כמעט מחצית מהמטופלים בארץ שחווים התקף לב, מוותרים על הזמנת אמבולנס ומגיעים באופן עצמאי לבית החולים – דבר המסכן אותם ואת סביבתם. אחת הסיבות לכך היא ככל הנראה היעדר מודעות מספקת לסימני התקף הלב (כאבים בחזה או ברום הבטן, קוצר נשימה, הזעה קרה, חולשה קשה פתאומית ו/או בחילה), אך גם בשל החשש הקיים מהעלות הכספית הכרוכה בקריאה לניידת טיפול נמרץ.

השנה ישנו גם חידוש בקנה מידה עולמי, כאשר לראשונה אחיות טיפול נמרץ לב אספו נתונים לגבי מטופלים אשר עברו התקף לב. נתוני האחיות מצביעים על קשר הדוק בין מצבם הנפשי למצבם הגופני של מטופלים אשר עברו התקף לב. על פי הסקר 53% מהמטופלים חוו קשיים נפשיים לפני התקף הלב: 21% דיווחו כי היו מוטרדים מבעיות במקום העבודה או הלימודים, 20% דיווחו על דאגה לבריאות קרובי משפחתם ו-13% הצביעו על בעיות פיננסיות כמקור לדאגה. אולם מסתבר כי הקושי הנפשי אינו מסתיים אחרי התקף הלב, על פי המחקר כ-40% מהמטופלים חשו עצבות וחלקם אף דיכאון כבר בתקופת האשפוז אחרי אירוע הלב (25% דיווחו על עצבות, 15% דיווחו על דיכאון).

נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל וראש מערך הקרדיולוגיה במרכז הרפואי רבין (בילינסון), פרופ’ רן קורנובסקי, מציין כי “ישראל הפכה להיות מעצמת צינתורים מצילי חיים בקנה מידה עולמי. נתון אשר מוביל לירידה בתמותה בישראל וזאת לצד שימוש נרחב בתרופות מצילות חיים כגון תרופות לדילול הדם והורדת כולסטרול בזמן אוטם ולאחריו. גם השיפור ברפואת הלב המונעת, המעבר לאורח חיים בריא ופעילות גופנית והמלחמה בעישון – מקטינים משמעותית את הסיכוי לאוטם ולמוות על רקע לבבי“.

ד?ר זאזא יעקובישוילי, ראש החוג לטיפול נמרץ לב באיגוד הקרדיולוגי מוסיף ?הנתונים בנוגע לתוצאות הטיפול בהתקפי לב במדינת ישראל, מעידים שיפור משמעותי במהירות ואיכות הטיפול של היחידות לטיפול נמרץ ומכוני הצינתורים במדינת ישראל, במובן זה ישראל משמשת כמודל ודוגמא עולמית בתחום רפואי חשוב זה?.

רקע: סקר ה-ACSIS מתבצע במדינת ישראל במשך כחודשיים ומדי שנתיים מאז שנת 1992, ובמסגרתו נאסף עד כה מידע על יותר מ-15 אלף מטופלים שהתקבלו עם אוטם חד בשריר הלב ותעוקת חזה לא יציבה ב- 25 יחידות לטיפול נמרץ לב ברחבי הארץ. הנתונים מעובדים על ידי החוג לטיפול נמרץ לב באיגוד הקרדיולוגי ובעזרת עמותת המרכז הישראלי למחקרי לב וכלי דם

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אנמיה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים ותמותה בחולים עם פרפור פרוזדורים המופנים להתערבות כלילית מילעורית (Int J Cardiol)

    אנמיה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים ותמותה בחולים עם פרפור פרוזדורים המופנים להתערבות כלילית מילעורית (Int J Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אנמיה בדרגה בינונית או חמורה מלווה בעליה משמעותית בהיארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ותמותה מכל-סיבה, כמו גם אירועי דמם מג’ורי בחולים עם פרפור פרוזדורים המופנים להתערבות כלילית מילעורית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות הקשר בין […]

  • יתרונות טיפול בהפרעות דיכאון וחרדה בחולים עם מחלות לב וכלי דם (J Am Heart Assoc)

    יתרונות טיפול בהפרעות דיכאון וחרדה בחולים עם מחלות לב וכלי דם (J Am Heart Assoc)

    טיפול להפרעות דיכאון וחרדה עשוי להביא לשיפור משמעותי בתוצאות הטיפול בחולים עם מחלות לב וכלי דם, כולל הפחתת אשפוזים, ביקורים בחדרי מיון ואף שיפור הישרדותי בחלק מהמקרים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי מבוסס-אוכלוסייה שכלל 1,563 חולים (גיל ממוצע של 50 שנים; 68% […]

  • מודל לימוד מכונה מסייע בזיהוי תסמונת Long QT Syndrome (מתוך JAMA Cardiol)

    מודל לימוד מכונה מסייע בזיהוי תסמונת Long QT Syndrome (מתוך JAMA Cardiol)

    מודל לימוד מכונה הוכח כיעיל יותר בזיהוי תסמונת Long QT Syndrome מולדת על-בסיס בדיקת אק”ג במנוחה, בהשוואה למדידה ידנית של מרווחי QT ע”י מומחים להפרעות קצב לב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology. החוקרים כותבים כי תסמונת Long QT Syndrome הינה מחלת תעלת יונים בלב המלווה בסיכון מוגבר לסינקופה, טכיקרדיה עלייתית, […]

  • לדיכאון השפעה גדולה יותר על הלב בנשים לעומת גברים (JACC: Asia)

    לדיכאון השפעה גדולה יותר על הלב בנשים לעומת גברים (JACC: Asia)

    בקרב מבוגרים עם דיכאון, הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים גבוה יותר בנשים לעומת גברים, ללא תלות בגיל או השמנה. נשים עם דיכאון עשויות להיות בסיכון גבוה יותר להתקפי לב, הישנות כאבי חזה, אירועים מוחיים, אי-ספיקת לב ופרפור פרוזדורים, בהשוואה לגברים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JACC: Asia. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי זיהוי גורמים […]

  • הבדלים מגדריים וגורמים המנבאים תמותה באשפוז בחולים עם תסמונת טקצובו (Int J Cardiol)

    הבדלים מגדריים וגורמים המנבאים תמותה באשפוז בחולים עם תסמונת טקצובו (Int J Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למרות שתסמונת טקצובו נפוצה יותר בנשים, ישנם הבדלים מגדריים בתוצאות הקליניות של מחלת לב זו. דום לב והלם קרדיוגני ללא תמיכה מכאנית זמנית זוהו כגורמים המנבאים המשמעותיים ביותר של תמותה באשפוז של גברים. הלם קרדיוגני עם תמיכה מכאנית […]

  • הבטיחות והיעילות של Levosimendan בחולים עם עמילואידוזיס לבבי (Int J Cardiol)

    הבטיחות והיעילות של Levosimendan בחולים עם עמילואידוזיס לבבי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי Levosimendan (סימדקס) מהווה טיפול בטוח בחולים עם עמילואידוזיס לבבי הנדרשים לתמיכה יונוטרופית. התגובה לטיפול והירידה במשקל במהלך האשפוז היו דומים בין חולים עם עמילואידוזיס לבבי ובין ביקורות תואמות עם אי-ספיקת לב, למרות שיעורי תמותה גבוהים יותר באלו עם עמילואידוזיס לבבי לאחר השחרור מבית החולים. […]

  • קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

    קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

    קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים - Cardiac Implantable Electronic Devices - נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה