Angina pectoris/MI

במה לבחור, בהערכה פיזיולוגית או אנטומית לדירוג הסיכון במחלה כלילית יציבה ? /מאת ד”ר יעקב גולדשטיין, האיגוד הקרדיולוגי

שתי המטרות העיקריות לבצע בדיקה  מסוימת במטופלים עם תעוקה יציבה הם:

1-  אישור אבחנה של מחלה כלילית,

 2 – דירוג הסיכון או תחזית לעתיד.

בהתאם לתוצאות נבחר סוג הטיפול, תרופתי או התערבותי, הצורך ועוצמת הטיפול המניעתי. מחקרים רבים בוצעו  להעריך  2 סוגי בדיקות לא פולשניות:

1- -הערכה פיזיולוגית במאמץ של מידת האיסכמיה המיוקרדיאלית המופקת( מאמץ גופני או פרמקולוגי , על ידי שימוש באק”ג בלבד או  בשיטת הדמיה גרעינית או אקוקרדיוגרפית ),או  

2-הערכה אנטומית של מידת ההצרות בעץ הכלילי בעזרת אנגיוגרפיה טומוגרפית ממוחשבתCARDIAC CTA-– מאז כניסתה ככלי אבחוני.

מחקרים אלה ניסו להגדיר את התחזית בהתאם לתוצאות,אך יש מעט נתונים השוואתיים בין שניהם.כמוכן אין מחקר אקראי המשווה בין 2 השיטות ואת יכולתם לדרג סיכון מטופלים הסובלים מתעוקה יציבה. לרב, הצרות בעורק כלילי של פחות מ- 70% איננה גורמת לאיסכמיה במאמץ אבל כן מתגלה ב CTA ––  ולכן בעלת פוטנציאל לגרם לאירוע כלילי משמעותי עתידי –MACE.

לסקירה המלאה באתר האיגוד הקרדיולוגי

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה