Addictions

האם טיפול בתסמונת גמילה ביילודים יכול לקצר את משך האשפוז בבית החולים? (J Pediatr)

עליה דרמטית בשיעורי היארעות תסמונת גמילה ביילודים (Neonatal Abstinence Syndrome) הינה אחת התוצאות של מגפת השימוש באופיואידים. במרבית המקרים, היילודים חייבים להישאר באשפוז, לרוב ביחידות טיפול נמרץ ביילודים, לצורך מעקב וטיפול בתסמיני גמילה מאופיואידים. חלק גדול מהיילודים הללו אינו מגיב לאמצעים לא-תרופתיים בלבד ונדרש לפרוטוקול טיפול ארוך באמצעות אופיואידים, דוגמת מורפין או מתאדון. משך האשפוז של יילודים אלו נע בממוצע בין 17-23 ימים.

הנתונים החדשים כללו 7,667 יילודים מ-277 יחידות טיפול נמרץ ביילודים וטופלו לתסמונת גמילה במורפין (85%) או מתאדון (15%). מרבית האימהות קיבלו טיפול לפני הלידה (91%), כאשר בשלב מסוים במהלך ההיריון, 20% טופלו ב-Buprenorphine ו-31% טופלו במתאדון. חציון משקל הלידה של היילודים עמד על 3,026 גרם ו-17% נולדו קטנים לגיל ההיריון.

חציון משך האשפוז היה ארוך יותר בקרב יילודים שטופלו במורפין (23 ימים), בהשוואה לאלו שטופלו במתאדון (18 ימים). החוקרים לא זיהו הבדלים בתוצאות לאחר השחרור בין שתי הקבוצות. בקרב יילודים שטופלו במורפין תועד סיכוי גבוה יותר לקבלת שתי תרופות לטיפול בתסמונת גמילה ביילודים (26% בהשוואה ל-17% מהיילודים שטופלו במתאדון).

תמיכה נשימתית נדרשה ב-17% מהיילודים שטופלו במורפין, בהשוואה ל-25% מהמטופלים במתאדון, אך הצורך בהנשמה מכאנית לא היה שונה בין שתי הקבוצות. החוקרים לא זיהו הבדלים בין הקבוצות בשיעור היילודים שפיתחו פרכוסים. בעיות הזנה היו נפוצות יותר בקבוצת המטופלים במורפין (20%), בהשוואה למטופלים במתאדון (15%). גם לאחר ניתוח רב-משתני טיפול במתאדון לווה במשך אשפוז קצר יותר בבית החולים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הטיפול במתאדון ביילודים עם תסמונת גמילה מאופיואידים לווה במשך אשפוז קצר יותר, גם לאחר תקנון למאפייני האם והיילוד.

J Pediatr. 2018;203:185-189

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה