ADHD

עדיפות להתאמת מינון Methylphenidate לטיפול ב-ADHD על-פי התגובה לטיפול (JAMA Pediatr)

בהתאמת מינון Methylphenidate בחולים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder, או ADHD) יש לכוון למאזן המקסימאלי בין התועלת ותופעות הלוואי, מאחר ואין הגיון מדעי לקביעת המינונים המקסימאליים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה, שפורסמו בכתב העת JAMA Pediatrics.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את העדויות אודות התאמת מינון ותופעות לוואי נלוות לטיטרציה של טיפול תרופתי ל-ADHD. הם ערכו חיפוש במאגרי MEDLINE משנת 1946, Embase משנת 1974 ו-PsycINFO משנת 1806 ועד 1 באפריל, 2019, לזיהוי כל המאמרים הרלבנטיים. הם התמקדו במחקרים שכללו ילדים עד גיל 18 שנים עם אבחנה של ADHD או הפרעה היפר-קינטית, תוך קביעת מינון Methylphenidate לאחר טיטרציה.

התוצאים העיקריים כללו את המינונים ששימשו במחקרים הקליניים, ההצדקה הקלינית שסיפקו החוקרים לבחירת טווח המינונים ותופעות הלוואי שנקשרו עם Methylphenidate לאחר קביעת מינון הטיפול.

בסך הכול נכללו 11 מחקרים אקראיים ו-38 מחקרי עוקבה. המחקרים האקראיים כללו 1,304 משתתפים, אשר טופלו ב-Methylphenidate ו-887 ביקורות; מחקרי העוקבה כללו 5,524 משתתפים. המינונים המקסימאליים של Methylphenidate נעו בין 0.8 עד 1.8 מ”ג/ק”ג/יום. חלק מהמחקרים פירטו את שיטת קביעת המינון, כולל מינון התחלתי, מרווח מינונים, היקף העליה במינונים ומינון מקסימאלי. לא כל המחקרים סיפקו הצדקה לבחירת טווח המינונים.

תופעות לוואי נפוצות של Methylphenidate כללו אינסומניה (יחס סיכויים של 4.66), חוסר תאבון (סיכון גבוה פי 5.11 בהשוואה לפלסבו) כאבי בטן (סיכון גבוה פי 1.9) וכאבי ראש (14% מהמשתתפים).

החוקרים כותבים כי מחקרים קליניים הציעו טווח של מינונים מקסימאליים של Methylphenidate, אך לא הייתה הצדקה מדעית ברורה לבחירת מינון מסוים. לא היו דיווחים אודות תופעות לוואי מסכנות-חיים והם קוראים להשלים מחקרים נוספים לבחינת היעילות, סבילות ובטיחות התאמת Methylphenidate על-בסיס קליני בלבד, ללא קביעת מינון מקסימאלי מסוים.

JAMA Pediatr 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-Valproate במינון גבוה מלווה בעליה משמעותית במשקל הגוף (J Clin Psychiatry)

    טיפול ב-Valproate במינון גבוה מלווה בעליה משמעותית במשקל הגוף (J Clin Psychiatry)

    מתן טיפול ב- Valproate (ואלפרואט) במינון גבוה מלווה בעליה במשקל בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות, כאשר העלייה הגדולה ביותר במשקל דווחה בקרב אלו שנטלו מינון יומי של 1,300 מ”ג ומעלה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry. החוקרים בחנו את הנתונים לאורך שנה אחת משני מחקרים אורכיים שנערכו בין השנים 2007 ו-2022. […]

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • תוצאות מבטיחות לגרייה מגנטית מוחית חוזרת להאטה פסיכומוטורית בחולים עם סכיזופרניה (JAMA Psychiatry)

    תוצאות מבטיחות לגרייה מגנטית מוחית חוזרת להאטה פסיכומוטורית בחולים עם סכיזופרניה (JAMA Psychiatry)

    טיפול בגרייה מגנטית מוחית חוזרת (Repetitive Transcranial Magnetic Stimulation, או rTMS) של אזור ה-SMA (או Supplementary Motor Area) מלווה בשיפור משמעותי בהאטה פסיכומוטורית בפסיכוזה, מצב עבורו אין כיום טיפול זמין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. מחקר כפל-סמיות, אקראי, כלל 88 מבוגרים (גיל ממוצע של 36 שנים) עם הפרעות מהספקטרום של סכיזופרניה […]

  • השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ACTRIMS עולה קשר הדוק בין השמנה ובין החמרת מוגבלות, התקדמות מחלה וירידה באיכות החיים של מבוגרים עם טרשת נפוצה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השמנה נקשרה עם הסיכון להתפתחות טרשת נפוצה. עם זאת, אין מידע רב אודות הקשר בין השמנה ובין הסיכון להתקדמות מחלה. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעה […]

  • בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי

  • טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry עולה כי טיפול בבנזודיאזפינים בשלב מוקדם של הריון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להפלה, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תכשירים ממשפחת בנזודיאזפינים יכולים לחצות בקלות את מחסום השליה ולהצטבר בריכוזים משמעותיים ברקמות עובר. לאור ההשפעה האפשרית של תרופות אלו על התרבות תאים ותהליכי […]

  • טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב- Atogepant(קיוליפטה) במינון 60 מ”ג פעם ביום הפחית משמעותית את מספר ימי מיגרנה בחודש לאחר 12 שבועות, בהשוואה לטיפול פומי ב-Rimegepant (נורטק) במינון 75 מ”D אחת ליומיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cephalalgia. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Atogepant ו-Rimegepant הן תרופות ממשפחת אגוניסטים ל-CGRP ומשמשות כטיפול למניעת מיגרנה. Atogepant מיועד למניעת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מחקר ראשון להערכת טיפול CAR-T בילדים עם לופוס (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מחקר ראשון להערכת טיפול CAR-T בילדים עם לופוס (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר מחקר ראשון להערכת טיפול CAR-T (או Chimeric Antigen Receptor T-cell) בילדים עם אבחנה של SLE (או Systemic Lupus Erythematosus). מחקר REACT-01 (או Reversing Autoimmunity through Cell Therapy) יהיה בהובלת מומחים מסיאטל וצפוי להתחיל בקיץ הקרוב. התקווה היא כי הטיפול יאפשר להגדיל את מספר החולים הצעירים עם […]

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה